ידיעון מספר 46 – יולי 2010

 

ידיעון מכון פישר מופץ בדואר אלקטרוני אחת לחודש.  בידיעון מידע על פעילויות המכון:
כנסים, אירועים, פרסומים חדשים וכן תקצירי חדשות תעופה וחלל.
להרשמה לקבלת הידיעון (חינם)
הקש כאן 

 

  

חדש במכון
פרסומים חדשים של מכון פישר
יצאו לאור חוברות סיכומי הכנסים: טילים ורקטות – האתגר והמענה וכנס החלל הינלאומי השנתי החמישי ע"ש אילן רמון. החוברות כוללות תימלול מלא של ההרצאות.
ניתן לרכוש את החוברות תמורת 25 ₪  במזכירות המכון טל. 09-9510260. התשלום בכרטיס אשראי או בהמחאה לפקודת מכון פישר (נא לציין כתובת למשלוח).  כתובת המכון: ת.ד. 303 הרצליה 46103.

 

           

 

   

קול קורא להצעה לביצוע ניסוי מדעי בחלל
מכון פישר מזמין את הציבור להגיש הצעת מחקר שתבוצע במשימה המאוישת האחרונה של מעבורת החלל האמריקאית בתכנית החלל של נאס"א.
לפרטים נוספים הקש כאן

 

הקלטות של הרצאות הכנסים האחרונים של מכון פישר הועלו לאינטרנט
להאזנה להרצאות הכנס השנתי השישי לביטחון לאומי בנושא כוח אווירי  הקש כאן
להאזנה להרצאות כנס החלל הבינלאומי החמישי ע"ש אל"מ אילן רמון הקש כאן

 

המרכז לחקר הכוח האווירי והעימות האסימטרי
לרשום ביומן - כנס הביטחון הלאומי השנתי השביעי יתקיים בתאריכים 25-26 במאי 2011. 

 

בעקבות הצלחת ניסויי "כיפת ברזל"

בניסוי רחב היקף שערכה חברת רפא"ל בשבוע האחרון, נבחנו יכולותיה של מערכת היירוט "כיפת ברזל". במהלך הניסוי נורו עשרות רקטות, מהטווחים הקצרים ועד הארוכים ביותר והמערכת נדרשה להגיב מולן בצורה מיידית. 

להרחבה

 

תהליך פיתוח יכולת ההגנה מפני רקטות קצרות טווח נמשך במדינת ישראל שנים רבות. מלחמת לבנון השנייה האיצה את התהליך. להלן ציוני הדרך בפיתוח מערכת כיפת ברזל מתוך דו"ח מבקר המדינה: 

  • 3 באוגוסט  2005 - ראש מו"פ, תא"ל ד"ר דני גולד, החליט על תוכנית "כיפת ברזל", שתכלול מחקר מערכת והדגמה, פיתוח בהיקף מלא, הצטיידות ולוח זמנים.
  • 27 באוגוסט  2006 - שר הביטחון עמיר פרץ, סיכם, כי "כיפת ברזל" הוא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח "כתוכנית חירום" ולזרזה ככל האפשר.
  • 12 בנובמבר  2006  - מפא"ת הנחה את רפאל להתחיל בפיתוח בהיקף מלא של פרויקט "כיפת ברזל".
  • 1 בדצמבר  2007 - שר הביטחון עמיר פרץ החליט, כי מענה לרקטות לטווח קצר מחויב והכרחי וכי המענה הנבחר הוא "כיפת ברזל", ונדרש עבורו תקציב חיצוני.
  • 4 בפברואר 2007   - ראש הממשלה אהוד אולמרט, קבע, כי "ברור ש'כיפת ברזל' זה דבר בלתי נמנע" ו"אנחנו לא יכולים לעכב יותר מיום אחד את הביצוע".
  • אפריל  2007 - רפאל ומשרד הביטחון חתמו על הסכם לפיתוח ולהצטיידות ב"כיפת ברזל".
  • 4 ביוני  2007 - הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, החליט שלא לאשר עקרונית את פרויקט "כיפת ברזל" כל עוד אין מקור תקציבי לפרויקט.
  • 3 ביולי  2007 - שר הביטחון אהוד ברק, אישר לפתח את "כיפת ברזל".
  • 23 בדצמבר  2007 - ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי אישרה את מיזם "כיפת ברזל".
  • 6 בינואר  2010 - השלמה של סדרת ניסויים מוצלחת בעקבותיה הוחלט שהמערכת בשלה.

הצלחת פיתוח מערכת כיפת ברזל מהווה הזדמנות טובה לשאול, שוב, שתי שאלות שנדונו במהלך הכנס האחרון בהקשר להגנה האקטיבית בכלל, ולמערכת כיפת ברזל בפרט: 
שאלה תיאורטית - האם יש צורך להגדיר מחדש את המושג "כוח אווירי" בהקשר הישראלי? על פי רוב ההגדרות המקובלות בעולם אין מקום למערכת מסוג זה בחיל אוויר. האם הגדרה נכונה יותר של המושג "כוח אווירי" יכולה הייתה לזרז את תהליך הרכש וההצטיידות במערכת? מהי חשיבות ומהו ערך התיאוריה הצבאית בתהליכי קבלת ההחלטות למיניהן.

שאלה מעשית - היכן יש למקם את המערכות? למערכת יכולת הגנה נקודתית ובשל עלותה ההצטיידות בה לא תיתן מענה לכל הצרכים. הקברניטים יידרשו להחליט האם הם מגינים על האוכלוסייה, או על מתקנים אסטרטגיים, או על בסיסי חיל האוויר על מנת לאפשר לו יכולת פעולה כמעט בלתי מופרעת – סוגיה לא פשוטה.

 

המרכז לחקר החלל והכטב"ם
איראן מתכוונת לשגר לווין נוסף
בסוף אוגוסט 2010 מתעתדת איראן לשגר לחלל לוויין בשם "ראסאד-1". פירוש השם בפרסית הוא תצפית. מדובר ככל הנראה בלוויין צילום למטרות חישה מרחוק. שר איראני מסר כי הלוויין ישוגר מאיראן באמצעות משגר לוויינים איראני. לא נמסרו נתונים על הלוויין.

 

שינויים בתוכנית החלל של ארה"ב – בוטלה תוכנית קונסטלישן לנחיתה על הירח
ועדת המדע של הסנאט האמריקני הכניסה שורה של שינויים בבקשת התקציב של נאס"א, השינויים כוללים בין השאר: 

הוספת טיסה למעבורת החלל - שאמורה הייתה לסיים פעולתה במהלך 2010.

יוזמות החלל המסחריות יזכו רק ל-1.6 מיליארד דולר לצורך פיתוח בשלוש השנים הבאות, בניגוד לתוכנית אובמה להשקיע 3.3 מיליארד דולר לחברות מסחריות המפתחות טילים בין השנים 2011 ל-2013.

 

הנשיא אובמה הורה לבטל כליל את תוכנית קונסטלישן שעניינה שיבה אל הירח. התוכנית כללה פיתוח שני משגרי חלל: - ARES 1 לטיסות מאוישות, ו ARES 5 לשיגור חללית נחיתה לירח. בנוסף כללה התוכנית פיתוח החללית המאוישת "אוריון" ורכב הנחיתה על הירח "אלטאיר".

 

הנשיא אובמה הציע:

להמשיך בפיתוח גרסה קלה של קפסולת אוריון ואילו הסנט מתנגד ומבקש להאיץ פיתוח משגר כבד שיוכל לשאת לווינים ואסטרונאוטים למסלול נמוך ולהמשיך בפיתוח קפסולה דמוית זו של אוריון.

 

לפתח תוכניות דגל טכנולוגיות ב- 6 מיליארד דולר על פני חמש שנים ואילו הסנט מציע להסתפק ב-950 מיליון דולר על פני שלוש שנים.

 

בתחום החינוך, החוק החדש יתמוך ביוזמות חינוך כגון הכשרת מורים, כדי לחזק את תפקידה של נאס"א בפיתוח כוח עבודה בעל רקע מדעי, טכנולוגי הנדסי ומתמטי חזקים.  

 

החוק גם דורש מנאס"א לחפש חלופות למודל ניהול כוח אדם ואוסר פיטורים המוניים בטווח הקצר עד שתוכן תוכנית תעסוקה.

 

מרכז לחקר רפואת תעופה וחלל
מידי שנה מפרסמת נאס"א רשימת טכנולוגיות רפואיות שפותחו לצורכי מחקר ומשימות חלל מאוישות ומצאו את שימוש ביישומים רפואיים העשויים לסייע בטיפול של כל אחד מאיתנו. להלן מספר דוגמאות מהפרסום השנתי האחרון של נאס"א. 

 

שידור נתונים רפואיים על מסך מכשור רפואי במקום שידור הנתונים עצמם
במהלך משימות חלל, האסטרונאוטים מנוטרים במדדים פיסיולוגים רבים באמצעות ציוד רפואי מגוון. כל מכשיר אבחנתי שכזה פועל בתוכנה שונה, פיתוח טכנולוגי פשוט יחסית, המתאים לא רק ליישומים בתחום הרפואה, מאפשר כעת לרופא במרכז הבקרה ביוסטון לעקוב על מסך אחד באמצעות דפדפן האינטרנט.
להרחבה

 

 

 

מכשיר לייזר למדידת רמת הכלורופיל בצמח לשימוש בחקלאות
על מנת לשמר את איכות הגידולים האורגנים בחלל ולדעת בשלב מוקדם על כל בעיה בריאותית של הצמח, פיתוחו בנאס"א מכשיר מדידה נייד של רמת הכלורופיל בעלה הצמח. המכשיר שפועל בטכנולוגית לייזר מאפשר גם לחקלאיים על פני כדור הארץ למדוד את רמת הכלורופיל ובריאות הצמח ולמפות אזורי חולי באמצעות מערכת ה
GPS
להרחבה  

 

 

 

מעקב אחרי כרישים בטכנולוגית זיהוי כוכבים של טלסקופ הבל
לפני 25 שנה פיתח פרופסור אדוורד גורט מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב אלוגריתם ממוחשב למעקב אחרי תמונות שצולמו על ידי טלסקופ הבל מהחלל וטלסקופים נוספים. על בסיס צברי הכוכבים בצילום קבע האלגוריתם את איזור הצילום והכוכבים שמופעים בתמונה. לפני כעשור הוסב היישום למעקב ואיתור כרישים נדירים לפי תבנית הנקודות על גופם.    להרחבה

 

 

טכנולוגיה להנחתת חלליות לא מאוישות על מאדים מגינה על רופאים ואחיות מדקירות מזרקים
פרויקט הנחתת חלליות לא מאוישות על המאדים הצריך פיתוח כריות אוויר מיוחדות על מנת להנחית את רכבי החלל מסוג - Mars Pathfinder. כריות האוויר יוצרו מטקסטיל מיוחד מסוג Vectran החזק יותר מפי שנים מ Kevlar. על בסיס הטכנולוגיה החללית פותחו אפודי מגן קלים ועמידים לשירות הביטחון וכפפות מיוחדות המגנות את הצוות הרפואי מדקירה של מחט מזרק בה משתמשים להזרקת חומרים מסוכנים.

 

     


 

 

המרכז למחקר בטיחות ובטחון בתעופה
לידיעון בטיחות 

 

חודש שקט יחסית עבר על עולם התעופה האזרחית.מאז תאונת Air India Express     Flight: 812במנגלור (הודו) בה נספו 158 איש ועד כתיבת שורות אלו, לא אירעו תאונות קטלניות של מטוסי נוסעים גדולים.נקווה שמגמת שיפור זו, אחרי פתיחת שנה לא מוצלחת במיוחד, תמשיך גם הלאה.

 

תאונת "עפרוני" ראשונה בחיל האוויר

ב- 15.07.2010 אירעה בחיל האוויר תאונת אימונים במטוס "עפרוני". 

עפ"י נתונים שפורסמו בתקשורת, המטוס הוטס ע"י חניכה בקורס טייס, בטיסת סולו ראשונה, בנחיתה, מיד אחרי הנגיעה המטוס "סחב" בחוזקה שמאלה, ניסיונות השתלטות לא צלחו והחניכה נטשה את המטוס בשלבי ירידתו מהמסלול. החניכה נפצעה קל והועברה לטיפול בבית חולים.

מעט רקע על המטוס בכתבה הבאה: 

 

 

 

 

בטיחות במטוסים מתקדמים  

נושא הבטיחות במטוסים מתקדמים (Glass Cockpit) נמצא בלב העיסוק הבטיחותי בשנים האחרונות, הוצג גם בכנס השני לתעופה האזרחית בישראל של "מכון פישר" בשנה שחלפה 2009.

אין ספק שהמטוסים החדשים בטוחים יותר במובנים רבים אבל אין גם ספק שהם מכניסים מימדים ובעיות בטיחות חדשות ושונות מאלה שהכרנו.
ה - FAA הוציא לאחרונה אזהרה לגבי Glass Cockpit. מדובר בעיקר במטוסים עם טייס אחד, אבל ההשלכות נכונות (אם כי בסדר גודל פחות) גם למטוסים עם שני טייסים.

 אחד הנושאים שה- FAA בוחן הוא הסבות בגיל מבוגר והוספת שעות סימולאטור לטייסי -Glass Cockpit.

קישור למצגת בנושא שהוצגה בכנס FAA Safety Team בשנה שעברה.

 

האם העולם צועד לקוקפיט עם טייס אחד?
חברת Embraer
נערכת להצגה אפשרית של מטוס נוסעים עם קוקפיט לטייס אחד. החברה נערכת להצגתו לקראת שנת 2020. הרעיון הוא לשלב את התפתחות האוטומציה בהטסה עם התקדמות מערכות הבקרה וניהול התעבורה של הדור הבא.
הבעיות העיקריות בנושא הן:
- חוסר תפקוד של הטייס הבודד כתוצאה מבעיות רפואיות
- חלוקת עומס עבודה לנושאי ההטסה, ניהול מערכות, ניווט ותקשורת.
- הצורך בלפחות טייס אחד ליד ההגאים בכול זמן נתון (מה יקרה כשהטייס הבודד ילך לשירותים או
כול צורך אחר המונע ממנו לשבת ליד ההגאים) 

הטכנולוגיה של הטסת מטוסים ללא טייס כבר מיושמת בהיקף נרחב אולם בעיקר במטוסים ללא טייס לצרכים צבאיים. במעבר למטוסי נוסעים עם טייס אחד תשולב הטכנולוגיה של הטסה מהקרקע ותפקיד הטייס יהיה בעיקר פיקוח והתערבות במקרי חירום או תקלה במערכת ההטסה הקרקעית,

מעניין איך ירגישו נוסעים במטוס ללא טייס... אבל ייתכן שנוסעים אלה, של הדור הבא, כבר יהיו מורגלים בתחבורה בשלט רחוק מתחום התחבורה היבשתית והימית ואולי האמון שלהם באוטומציה יהיה שונה מזה של היום. 

בעיות נוספות הן לדוגמא, אם המטוסים יהיו של טייס אחד הרי שזה יהיה ברמה של קברניט. נשאלת השאלה, כיצד יוכשרו טייסים לרמה זו אם המטוסים בנויים לטייס אחד? כיצד יתאמנו? 

שאלות אלה ואחרות כולל בעיות טכניות ימשיכו להעסיק את היצרנים והמחוקקים.
הכיוון לעומת זאת ברור, זו רק שאלה של זמן. 

כתבה בנושא: 

 

 

הנחיות FAA לגבי שימוש במחשבים ניידים ועוד הסחות אחרות בקוקפיט
ה FAA
פרסם לפני כ 3 חודשים הודעה בדבר הסחות דעת של הטייסים בזמן הטיסה. ההודעה מדברת על איסור שימוש במחשבים ניידים או גאג'טים אחרים בזמן טיסה.
ההודעה באה בהמשך לטיפול באירוע טיסת
Northwest Airlines Flight 188
שחלפה את יעדה בכ 150 מייל. הטייסים טענו בחקירה כי היו עסוקים במחשביהם הניידים ולא שמו לב למתרחש.
אכן הדרישה להיות מרוכזים בהטסת המטוס מוצדקת מאין כמוה אולם לא בטוח שמקרה זה רלוונטי לנושא. רבים בענף סבורים שהטייסים המעורבים פשוט נרדמו בטיסה. אם כך אז אולי הטיפול הנדרש הוא בתחום מגבלות התעסוקה, תחום בו ה
FAA מכתת רגליים כבר זמן רב.

כתבה בנושא: 

 

 

 

סיכום חקירת ירידה מהמסלול של מטוס 737-500 של חברת קונטיננטל בהמראה מדנבר בשנת 2008 

וועדת החקירה קבעה כי הגורם העיקרי לירידה מהמסלול הייתה תפעול לא נכון וחוסר שליטה של הקברניט בהמראה בתנאי רוח צד.
לקראת המראה המגדל דיווח על רוח 26 קשר צולבת, בפועל הייתה רוח צולבת עם משבים עד 45 קשרים, מעל 40 קשרים שהם מגבלת המטוס ומעל 33 קשרים שהם מגבלת החברה.
אילו ידע הקברניט נתונים אלה בוודאי שלא היה ממריא אולם למרות האמור קבעה הוועדה, שגם בתנאים ששררו, ניתן היה לשמור את המטוס על ציר המסלול ע"י שימוש יותר תכליתי בהגה הכיוון (הכנסת רגל נגדית לרוח). 

כתבה בנושא: 

 

 

מהעלום בקצרה 

 

מה קורה כאשר מתחברים ל GATE והמטוס מסיע לפתע לאחור - קריעת דלת בבואינג 777
מטוס 777 של חברת אמריקאן הגיע לשער 32D
בדלאס. הדיילים פתחו את הדלת והנוסעים החלו לרדת. לפתע החל המטוס להתגלגל לאחור, כ 70 מטר בערך. לא ברור אם בגלל שמעצורי החנייה לא הופעלו או שלא הושמו סדים לפני הגלגלים.
כתבה בנושא

כך או כך הנה התוצאה: 

 

    

 

 

ועוד אירוע לא נעים של חברת אמריקן - הפעלת מגלש זנב בשוגג
אירוע מתאריך 14 ליוני. הפעלה בשוגג של מגלשת הזנב. המטוס הוא MD-82 
של חברת אמריקן איירלינס.
הפעלת ידית החרום ע"י אחד מעובדי הקרקע גרמה להפלטה של הזנבון והמגלשה.
המטוס היה בין טיסות וללא נוסעים באזור והוא הושמש וחזר לטיסות תוך יום.

כתבה בנושא

 

  

 

תאונת המראה נחיתה
חברת Hewa Bora במטוס מדגם MD82
בקינשסה, 21 ליוני השנה.
פיצוץ גלגל בהמראה גרם נזק למערכת הידרולית ולמנוע מס. 1.
הצוות בחר לחזור לנחיתה שנגמרה בירידה מהמסלול.
הפינוי עבר בשלום.

כתבה בנושא: 

 

 

  

סרטון חביב שפורסם ע"י חברת בואינג – איך בונים מטוס בבואינג 

 

 

אומנם קצת ישן אבל מרשים – אנימציה של נחיתת US Air בנהר ההדסון ניו-יורק

 

 

חדשות מעולם התעופה
באדיבות Guri Palter at Airosafety.com  

 

גוף לא מזוהה שיבש את הטיסות בשמי סין
שדה התעופה Xiaoshan נסגר למספר שעות ומטוסים הופנו לשדות חלופיים.
אזרח סיני מהעיר
Hangzhou במזרח סין צילם את התמונה הבאה.
להרחבה

        מישהו יודע מה זה?

 

חשיפה - Phantom Eye     מל"ט מהפכני שפותח ע"י בואינג יוכל לטוס בגובה 65000 רגל
למל"ט כושר נשיאה של 450 פאונד, מוטת כנפיים של 150 רגל והוא מונע על ידי שני מנועי בוכנה בעלי הספק של 150 כ"ס שהוסבו מדלק רגיל למימן נוזלי. מטוס ההדגמה יכול לשהות באוויר 4 יממות, המטוסים הבאים שייוצרו יהיו מסוגלים לשהות באוויר עד 10 יממות.
לסרט הסברה 

 

        Phantom Eye    

 

מטוס מנהלים על קולי בשלבי פיתוח מתקדמים
המטוס יוכל לשאת 12 נוסעים ואנשי צוות ולהגיע למהירות של 1.5 מאך.

לכתבה


 

 ידיעון מכון פישר מופץ בדואר אלקטרוני אחת לחודש.  בידיעון מידע על פעילויות המכון:
כנסים, אירועים, פרסומים חדשים וכן תקצירי חדשות תעופה וחלל.
להרשמה לקבלת הידיעון (חינם)
הקש כאן. 

 


 

עבור לתוכן העמוד