סכום כנס תשתיות תעופה בישראל אפריל 2013

כנס תשתיות תעופה בישראל נערך ב 18 לאפריל בבית חיל האוויר בהרצליה.
צילום ההרצאות בווידיאו מופיע באתר המכון 

 

הכנס עסק בחלופות לפיתוח תשתיות התעופה בישראל והיה המשך לכנס התעופה האזרחית שהתקיים בנובמבר 2012.

הכנס העלה לדיון ציבורי פתוח, בפעם הראשונה, את סוגיית תשתיות התעופה בישראל, סוגיה שהיא מהמורכבות ביותר בתחום תשתיות המדינה.
שילוב תשתיות התעופה במימד הקרקעי והאווירי, בו זמנית, במדינה קטנה כשלנו, צפופה על הקרקע ובאוויר ורווית מגבלות ביטחון, הופכת את סוגיית התשתיות למסובכת ביותר וכמעט חסרת פתרון, או במילים אחרות - "ללא פתרונות מושלמים".

 


בכנס השתתפו נציגים ממשרדי הפנים, התחבורה, רת"א ורש"ת לצד המשתמשים - חברות ואגודות התעופה ואזרחים המשתמשים בתשתיות התעופה.
כרקע לכנס הוצגו תוכניות המתאר הארציות לשדות תעופה ע"י משרד הפנים וכן היקפי הפעילות והצפי לעתיד של התעופה האזרחית בישראל ע"י רת"א.

תוכניות המתאר הארציות הן ישנות ואינן נותנות מענה לקצב גידול התעופה הצפוי בישראל.  נציגי משרד הפנים אף הגדילו לומר לפני הכנס שיתכן ואין טעם בהצגת תוכנית המתאר מאחר והיא ישנה ואינה מתאימה לשינויים ולהחלטות הממשלה שנלקחו בשנים האחרונות, במיוחד בהיבט התעופה הכללית כפי שיוסבר בהמשך.

 

מושב ראשון עסק בתשתיות התעופה הבינלאומית ובעיקר בפיתוח נתב"ג והתוכניות להקמת שדה התעופה בתמנע.
כחודש לפני הכנס עלו לכותרות החלטות רש"ת בעניין שדה תמנע והמשך פיתוח נתב"ג.  שני חברים בדירקטוריון רש"ת התפטרו לאור חילוקי דעות שנוצרו בעניין התכנון הפיננסי שהוצג לביצוע הפרויקטים.  זמן מועט לפני הכנס השתנו החלטות הרשות בנושא וצמצמו תוכניות פיתוח עתידיות בנתב"ג ע"מ לאפשר את המשך קידום התוכניות להקמת השדה בתמנע והקטנת הגרעון הצפוי של הרשות.

דוברי רש"ת ורת"א הציגו את תוכניות הפיתוח הקרקעיות בנתב"ג והשינויים הצפויים במתאר הפעלת המסלולים.  החידוש הוא בכך שחלק מהכניסות לנתב"ג יופנו לנחיתה על מסלול 21 המשופץ ובפועל יגיעו בנתיב חדש העובר מעל נתניה, בפאתי ראש העין ומעל הישובים שבפיינל הקצר.
ראש עיריית ראש העין נשא נאום נלהב בו העלה את מצוקות ישובי הסביבה והטרדה הנגרמת לישובים. לטענתו, המדינה אינה מתחשבת די הצורך בצרכי תושביה.

 

מושב שני עסק במצוקות התעופה הכללית בישראל.  ברקע ההחלטות לסגירת שדות התעופה הרצליה ושדה דב וזאת ללא התניית מציאת פתרון למשתמשי השדות.  כול הדוברים הסכימו שבמצב הנוכחי אין פתרון ראוי לבעיות התעופה הכללית.  שדה תעופה עין שמר עשוי אולי לפתור את בעיית משתמשי התעופה הפרטית והמסחרית הזעירה אולם נכון לעכשיו, משרד הביטחון המפעיל את שדה עין שמר, מתנגד לחיים בצוותא עם התעופה הכללית, ובנוסף, השדה לא ייתן מענה לתעופה המסחרית הפנימית בישראל, הטיסות לצפון ולאילת, וכן לתעופת המסוקים המסחריים באזור המרכז.

במהלך המושב התלהטו מעט היוצרות והיה צורך להפסיקו ולהחזירו למסלול תרבותי של דיון ציבורי.
את המאבק בעניין שדות התעופה הרצליה ושדה דב מובילים "אגודת התעופה הכללית" ו"עמותת משתמשי שדה הרצליה".  מוזר הדבר שחברות התעופה הפנמיות, "ארקיע" ו"ישראייר" אינן ניצבות בחזית המאבק למניעת סגירתם שהרי הן הנהנות העיקריות מהשימוש בהם, אם לצורך ביצוע טיסות מסחריות ואם לצורך הכשרת טייסים שבסופו של דבר יזינו את השורות של אותן חברות.


מושב שלישי עסק באפשרות של שימוש באזור הים כפתרון לבעיות תשתיות התעופה.
הרעיון של שימוש בשטחי ים מצית את הדמיון כבר שנים רבות בישראל.
על פניו נראה כרעיון פותר מצוקות, מעין "יש מאין", "סקסי".
מחסור בשטחים באזורי הביקוש בשפלה למגורים ותשתיות, כמו גם הצעות לפתרונות סכסוכי השטחים שיש לנו עם שכננו הפלסטינים הביאו לבחינת הנושא במשך העשורים האחרונים ויש דוגמאות רבות בעולם לשימושים שונים לשטחים מיובשים ואיים מלאכותיים.
בחלקת האלוהים הקטנה שלנו נכתבו מסמכים רבים, וועדות שונות התכנסו, כולל אחת שמתנהלת בימים אלה ממש, אולם עד היום לא מומש שום פרויקט ממשי בתחום.

 

לא הייתה לנו היכולת וגם לא הכוונה למצות את הנושא בדיון של שעתיים וחצי, בוודאי לא צפינו שיילקחו החלטות בדיון שקיימנו.
יחד עם זאת, כשעוסקים בבעיות תשתית התעופה בישראל, אי אפשר להתעלם מהאפשרויות שגלומות בניצול אזור הים, אפשרויות שהוזכרו בכול המסמכים שעסקו בנושא תשתית התעופה בישראל, כולל בדוח וועדת בודינגר ובדוח הוועדה הבין משרדית בראשות סמנכ"ל בכיר לתכנון כלכלי במשרד התחבורה.
בצד היתרונות גם בעיות וסימני שאלה רבים.

 

נסינו לייצר מושב שיציג מיחד את הפוטנציאל, את הטכנולוגיות ומאידך את הבעיות וסימני השאלה שקיימים סביב הקמת אי לצרכי תעופה.
כרקע למושב הוצגו שתי הרצאות, הראשונה ע"י מר רונלד ווטרמן מהולנד, מומחה עולמי שהיה שותף לכול פרויקטי ייבוש שטחי ים בהולנד ומשמש כיועץ במעל ל 40 מדינות בנושאי ייבוש ואיים מלאכותיים, והשנייה ע"י מר דב רוזן, חוקר בכיר במכון לחקר הימים והאגמים בישראל.

 

שני המרצים הללו רואים בחיוב הקמת אי כתשתית לשדה מול חופי גוש דן אולם זו לא דעת קונצנזוס. בהמשך הפאנל שקיימנו בנושא הצגנו דעות שונות שחלקן תומכות וחלקן חולקות על דעתם של הראשונים, אם מבחינה סביבתית, נופיות, אקולוגיות או מסיבות עלות תועלת, כלכליות וישימות טכנולוגיות.

 

כאמור, זו הייתה הזדמנות ראשונה בה עלו לדיון ציבורי בעיות התשתיות הקשות שיש לתעופה האזרחית בישראל, הן לא נפתרו בכנס אבל תקוותינו שהחשיפה והדיון שהתעורר יסייעו למקבלי ההחלטות בגיבוש פתרונות בנושא כל כך מורכב וחשוב.
הכנס הפתיע לטובה ברמת העניין שעורר בקרב הציבור והתקשורת.


 

עבור לתוכן העמוד