חדש בחלל מס' 51 - 8 באוקטובר 2015

 
 חדש בחלל מספר 51 - 8 באוקטובר 2015
 
 
הידיעון מופץ פעמיים בחודש.   
 
 

 

אדם בחלל

 

פייסבוק רוכשת ביחד עם מפעילת הלוויינים האירופית יוטלסאט (Eutelsat) את כל קיבולת רוחב הפס של הלוויין עמוס 6 מחברת חלל תקשורת הישראלית. הלוויין עמוס 6 נמצא כעת בבנייה בתעשייה האווירית ואמור להיות משוגר ולהתחיל לפעול בשנה הבאה
  קרא עוד  
דגם הלוויין עמוס 6

 

הקווים הכהים במדרון החוזרים ונשנים (עונתית) תוארו לעתים קרובות כקשורים למים זורמים. הממצאים החדשים של מלחים הידרטיים על המדרונות הללו שנראות כי הן קשורות לתצורות הכהות הללו. המלחים הללו היו בטמפרטורה נמוכה מנקודת ההמסה של מים מליחים
  קרא עוד  
הערוצים הכהים באורך של מאות מטרים נוצרו כנראה מזרימת מים

 

בנוכחות נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין ושר המדע, הטכנלוגיה והחלל, מר אופיר אקוניס, חשפה SpaceIL, כי הבטיחה את מקומה על גבי רקטת השיגור של ענקית החלל האמריקנית SpaceX, שבבעלות אילון מאסק. בנוסף, נחשף לראשונה העיצוב החדש של החללית שנעשה בהדרכתו של המעצב התעשייתי הישראלי הידוע, אלכס פדואה. 
  קרא עוד  
דגם החללית

 

החיפוש אחר כוכבי לכת בעלי פוטנציאל לאפשר חיים מתפרש לעיתים קרובות כחיפוש אחר תאום לכדור הארץ, ואולם כמה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו הם מועמדים יותר טובים לחיפוש חיים גם אם אינם נמצאים בתחום הצר של גודל ומרחק מהשמש כמו הדומים לאלו של כדור הארץ ואפילו אם הם מפנים רק צד אחד אל השמש שלהם (נעילה כבידתית).
  קרא עוד  

 

הפסים הדקים הכהים במורדות גבעות במאדים כמו זו בקטע של מכתש הורוביץ יכולים היו להיווצר מזרימה עונתית של מים במאדים של ימינו. אורכם של הערוצים כמה מאות מטרים
  קרא עוד  
פסים כהים במורדות גבעות במאדים

 

לגילוי המים במאדים עליו הכריזה נאס"א  יש שתי השלכות נפרדות מצד אחד הם מגבירים את הסיכוי לגלות חיים במים המליחים הללו,  ואילו מהצד השני הם יכולים לסייע בקיום חיים אחרים – אלו של האסטרונאוטים שינחתו שם.
  קרא עוד  
מים (קפואים) על מאדים

 

חלק ראשון מתוך סקירת תשע טכנולוגיות הנמצאות כבר כיום בפיתוח וניסוי ואשר יביאו אותנו למאדים ויאפשרו לנו להציל את מארק וואטני  
  קרא עוד  
תמונה מהסרט "להציל את מארק וואטני"

 

בסרט "להציל את מארק וואטני" פועלות ברקע מערכות המפיקות חמצן וממחזרות את המים, בדומה לאלה הקיימות במציאות בתחנת החלל הבינלאומית
  קרא עוד  
האסטרונאוט קלייטון אנדרסון צופה בטיפת מים

 

אסטרונומיה ואסטרופיסיקה

 

חוקרי אוניברסיטת קולומביה הבריטית מציעים דרך חדשה לחישוב מרחקים ביקום תוך שימוש בהתפרצויות אנרגיה מסתוריות המכונות – התפרצויות רדי מהירות. לטענתם השיטה תאפשר לחוקרים לאתר גלקסיות רחוקות בתלת ממד ולמפות את היקום.
  קרא עוד  
שימוש בהתפרצויות אנרגיה מסתוריות

 

חוקרים סבורים שמצאו את "בריגדת הדליים" (bucket brigade ) שלאט לאט אבל בטוח מרטיבה את הקוטב הצפוני של הירח השבתאי טיטאן – העולם היחיד במערכת השמש, פרט לכדור הארץ שבו יש אגמים, ימים ומזג אוויר גשום.
  קרא עוד  
האגמים בקרבת הקוטב הצפוני

 

הירח האדום לא הכזיב , למרבה המזל במקומות רבים השמים היו כל כך כהים עד כי נראה שהירח תלוי כמו שזיף בצל כדור הארץ. החשכה של צל כדור הארץ הורגשה ביוחד ברבע המערבי של הירח במישור הוולקוני הגדול המכונה אוקיאנוס הסערות (Oceanus Procellarum).  
  קרא עוד  
הירח כפי שנראה מאיזור המרכז בישראל.

 

"לגלקסיות יש מסה עצומה, וכך גם לחורים השחורים שבמרכזן. החור השחור הזה גדול מאוד לנעליים שלו. הוא פשוט לא היה יכול להיות כל כך גדול" אמר ד"ר יאקו ואן לון, אסטרופיזקאי באוניברסיטת קיל ומוביל המחקר החדש.   החור השחור העל-מאסיבי נמצא במרכזה של גלקסיה שהתגלתה 
  קרא עוד  
גרעין גלקטי פעיל וסילוני זרם היוצאים מהחור השחור שבמרכזו

 

הידיעון מופץ פעמיים בחודש 
 
Send to friend  
 
עבור לתוכן העמוד