חדש בחלל מס' 50 - 24 בספטמבר 2015

 
 חדש בחלל מספר 50 - 24 בספטמבר  2015
 
 
הידיעון מופץ פעמיים בחודש.   
 
 

 

אדם בחלל

 

חיישן חדש, ששמו "רצועת יום לילה" (Day Night Band) שהוא חלק ממערכת הדימות באור נראה ואינפרה-אדום המכונה VIIRS שנישאת על הלוויין Suomi-NPP, רגיש כל כך עד שהוא מסוגל למדוד את זוהרה של מנורת רחוב יחידה, את אורות הסיפון של ספינה בודדת בלב האוקיינוס האטלנטי השחור כפחם לעת ליל, או את נוגה להבת גז מהבהבת במרחביהם העצומים של שדות הנפט של דקוטה הצפונית.  
  קרא עוד  
צילומים מן החיישן

 

הפגיעה בשכבת האוזון תועדה על ידי מדידות מהקרקע ומלוויינים. תגליות אלו הובילו בסופו של דבר לפעולות בינלאומיות ששיאן בפרוטוקול מונטריאול שנחתם ב-1987.
המחקרים צפו שהחור באוזון מעל אנטרקטיקה ייסגר בסביבות שנת 2050. מחקר חדש מראה שכבר כיום אפשר לדבר על הישגים מרשימים מהירים מהצפוי. צוות החוקרים הבינלאומי הראה שבזכות הפרוטוקול נמנע הרס גדול יותר של אוזון ממה שהיה צפוי
  קרא עוד  
החור בשכבת האוזון מעל הקוטב הצפוני

 

החללית ניו הוריזונס כבר התרחקה מפלוטו, ובחודשים האחרונים המדענים מורידים ומפענחים את התמונות האגורות במחשביה. תמונה אחת שפוענחה השבוע הדהימה את המדענים, היא סיפקה מראה עוצר נשימה של הרי הקרח המלכותיים, זרמים של חנקן קפוא ואובך נצחי במקומות הנמוכים, ומראה כי קיים דמיון בין פלוטו לבין אזורי הקטבים בכדור הארץ.
  קרא עוד  
הרים מישורים קפואים ואובך

 

סוגיה היפותטית זו עלתה לדיון בכנס שהתקיים במהלך פסטיבל המדע בברדפורד, שעסק בשאלה מה המסר שצריך לשדר לחייזרים והאם אנו נהיה יוזמי השידור. הדיון התקיים במטרה לקדם את פרויקט "פריצת דרך", המציע מיליון דולר למציע המסר הטוב ביותר. התחרות פתוחה לציבור הרחב  
  קרא עוד  
טלסקופי רדיו המשמשים לחיפוש אותות רדיו מחייזרים

 

האסטרונאוט הדני אנדראס מוגנסן הקדיש בימים האחרונים שלוש משמרות לפרוייקט THOR העוקב אחר תופעות אטמוספריות העולות לאטמוספרה העליונה מסופות הברקים, אותו יזם פרופ' יואב יאיר, ראש ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. זאת כהמשך לניסוי מיידקס במעבורת החלל קולומביה שבוצע ע"י אילן רמון ז"ל וניסוי דומה שביצע אסטרונאוט יפני לפני מספר שנים מתחנת החלל.
  קרא עוד  
סופת ברקים גדולה כפי שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית

 

התחנה תוכל לשפץ ולשדרג חלליות, לספק להן דלק וציוד. התחנה תהיה גובה 36.000 ק"מ מעל כדור הארץ, במסלול גיאוסטציונרי. במרחק זה לא קיים חיכוך עם חלקיקי אטמוספרה ולכן התחנה תשמור על מקומה. בנוסף לכך אין במרחק זה הרבה גופים שמסכנים את תחנת החלל הבינלאומית (זבל חלל). בגלל הקרינה החזקה תפעול התחנה יעשה כולו על ידי רובוטים.
  קרא עוד  
זרוע רובוטית היא המפתח להקמת תחנת חלל

 

סין שיגרה בהצלחה משגר לוויינים חדש מתוצרתה. המשגר מכונה לונג מארץ' 6 והוא מונע בדלק נוזלי. משגר זה מוגדר בסין "קטן" ולו כושר שיגור של אלף ק"ג למסלול מסונכרן שמש בגובה של 600 עד 800 קילומטרים
  קרא עוד  

 

ב  23.6.2015  שיגרו האירופאים לחלל את הלוויין סנטינל 2A כחלק ממערכת לוויינים שנועדה לעקוב אחר כדור הארץ ולספק מידע מגוון בנושאים סביבתיים - ים אוויר ויבשה. הלווין סנטינל A2 כולל 13 תחומים ספקטרלים - באור הנראה ובתת אדום. הוא נועד לעקוב בעיקר אחר צמחיה
  קרא עוד  
Sentinel 2A

 

חברת SPCEX בבעלותו של המליארדר אלון מאסק הגישה בקשה רשמית ל  Federal Communications Commission לשגר מערך של 4000 לווייני תקשורת שיספקו גישה לאינטרנט כמעט מכל נקודה על פני כה"א.  כיום למחצית מאוכלוסיית בני האדם אין גישה לאינטרנט,  מאסק העריך שעלות הפרויקט תגיע ל 10 מליארד דולר.
  קרא עוד  
אלון מסק

 

אסטרונומיה ואסטרופיסיקה

 

חוקרים מאוניברסיטת גטבורג שבשבדיה גילו עקבות של שני מכתשי פגיעת מטאוריטים בצפון שבדיה. הפגיעה הכפולה של הסלעים מהחלל התרחשה לפני 458 מיליון שנה. מדובר בפגיעה של סלע גדול במיוחד שיצרה מכתש בקוטר של 7.5 קילומטרים ואילו הפגיעה השנייה יצרה מכתש קטן בהרבה.
  קרא עוד  
פגיעת המטאוריטים שגרמה למכתש הכפול בשבדיה

 

הזרועות הסליליות בגלקסיה M63  הנראית בתמונה שצולמה מטלסקופ החלל האבל מזכירות את המבנה הפנימי של פרח החמניה ולכן היא זכתה לכינוי "גלקסיית החמניה". M63 התגלתה בידי פייר מאשיין ב-1779. היא מרוחקת מאיתנו 27 מיליון שנות אור ושייכת לקבוצת M52 – קבוצת גלקסיות המכונה על שם הגלקסיה הבהירה ביותר שבה
  קרא עוד  
צילום גלקסיית החמנייה

 

מדענים מאוסטרליה גילו בקבוצת Scorpius–Centaurus סימנים לקיומם של דיסקות גדולות של אבק המקיפות שני כוכבים קטנים מהסוג המכונה ננסים אדומים, המהוות שלב מוקדם בתהליך היווצרות כוכבי לכת. היכולת שלנו לגלות כוכבים עמומים אלה השתפרה דרמטית בעשורים האחרונים, והביאה לחשיפת עושר של מידע, אומר פרופ' לוסון
  קרא עוד  
הדמיה של דיסקת אבק המקיפה ננס אדום

 

כשאנחנו מבלים על שפת הים אנחנו יכולים להבחין שמֵי הים לעִתים קרֵבים לקו החוף, ולעתים מתרחקים ממנוּ. זוֹהי תופעת הגֵאוּת והשֵׁפֶל. שני גופים גורמים לים להתקדם לחוף בגאות ולסגת בשפל; אלה הם שני הגופים הבולטים ביותר בשמי כדור הארץ: השמש והירח 
  קרא עוד  
המחשת הגאות הנגרמת על ידי הירח

 

הידיעון מופץ פעמיים בחודש 
 
Send to friend  
 

עבור לתוכן העמוד