חדש בחלל מספר 30 - 30 באוקטובר 2014


חדש בחלל מספר 20
חדש בחלל מספר 30 - 30 באוקטובר 2014

 

הידיעון מופץ פעמיים בחודש 
להרשמה (חינם) הקש כאן 

 

אדם בחלל

 

טיל שנשא אספקה לתחנת החלל התפוצץ בשיגור בוירג'יניה

משגר של חברה פרטית שזכתה בחוזה מנאס"א לשגר אספקה לתחנת החלל התפוצץ הלילה באתר השיגור באי וואלופס שבוירג'יניה. נראה כי החלק שהתפוצץ היה בסיסו של הטיל, מדגם אנרס של חברת אורביטל סיינסס
קרא עוד

 

 

ננו-שרשראות מיהלום לבניית מעלית החלל

בתגלית שהתפרסמה לפני מספר ימים בכתב העת המדעי היוקרתי נייצ'ר חומרים (Nature Materials), חשפו מדענים דרך לייצור ננו-שרשראות דקיקות מיהלום, שקושיין וחוזקן עשויים להתחרות אפילו באלו של יהלומים ושל ננו-צינוריות פחמן – מהחומרים הקשים ביותר הידועים לאדם.   היישום המרגש ביותר עבור השרשראות הננו עשוי להימצא דווקא בחלל. מזה עשורים רבים שמדענים ומהנדסים מסביב לעולם חולמים על "מעלית חלל" – חבל ארוך המחבר בין כדור-הארץ לחלל החיצון, ועליו יכולות מעליות לטפס ולרדת כדי להביא בני-אדם ומשאות לתחנות חלל ולחלליות שיצאו למסעות אל הירח, המאדים ומעבר. 
קרא עוד

 

בכיר בחברת גוגל שבר את שיא הצניחה מגובה רב

אלן יוסטס, סגן נשיא בכיר לחיפוש בגוגל, המריא בכדור פורח לגובה 41 קילומטרים וצנח משם צניחה חופשית אנכית שהגיעה בשיאה למהירות 1,280 ק"מ. הנוכחים על הקרקע שמעו היטב את הבום העל קולי.  פורמלית זו אינה צניחה מהחלל שמוגדר בגובה 100 קילומטרים מעל פני הקרקע.  
קרא עוד

 

רכב החלל "אופורטיוניטי" מציג תמונת פנורמה של רכס דוביאק במאדים

עבודת השדה העדכנית ביותר של הרכב הרובוטי אופורטיוניטי (Opportunity), שכבר חקר סדרה של מכתשים במאדים מאז 2004, עוסקת במדרון של גבעה בולטת, המבצבצת משולי מכתש גדול ומכתש קטן צמוד אליו. האתר מכונה רכס דוביאק (Wdowiak). 
"רכס דוביאק בולט כמו עצם בגרון. אנחנו רוצים להבין מדוע הוא ממוקם מחוץ לשוליים של מכתש אנדוור (Endeavour) וכיצד הוא משתלב בסיפור הגיאולוגי של האזור הזה", אמר ג'ים רייס, מהמכון למדעים פלנטריים בטאוסון שבאריזונה, וחבר הצוות המדעי של אופורטיוניטי.
קרא עוד

 

משימת הקיוריוסיטי: מבט מבפנים

ספר חדש שכתב רוב מאנינג, מי שהיה המהנדס הראשי של פרויקט הקיוריוסיטי, מתאר את האתגרים הטכנולוגיים בפיתוח, את הלקחים שנלמדו ממשימות קודמות וגם לקחים לעתיד.  לקח אחד שנלמד לגבי הנסיעה על מאדים הוא הסכנה של הסלעים החדים לגלגלי הרכב. הללו תוכננו להיות רחבים ודקים יחסית כדי שהרכב לא ישקע בעפר כפי שקרה לרכב "ספיריט" ב – 2010, אך כתוצאה מכך הם בעלי חוזק נמוך יותר לפגיעה של הסלעים.
קרא עוד

 

החללית ההודית MOM צילמה את שפת המאדים

החללית הבין-פלנטרית החלוצית של הודו – מנגאליאן (Mangalyaan), או באנגלית Mars Orbiter Mission – MOM שידרה תמונות חדשות של שפת המאדים והאטמוספרה שלו כנגד שחור החלל. 
מקפת המאדים MOM תוכננה ופותחה בידי ארגון חקר החלל ההודי (ISRO), שהוא למעשה סוכנות החלל ההודית.  מטרתה היא לחקור את אטמוספרת מאדים, סביבת פני השטח, המורפולוגיה והמינרולוגיה באמצעות ערכת מכשירים במשקל כולל של 15 ק"ג המכילה 5 מכשירים מדעיים. היא גם 'תרחרח' אחר מתאן, סמן אפשרי לפעילות ביולוגית. 
קרא עוד

 

מעשה בחמישה בלונים מדעיים

ביום רביעי (22 לאוקטובר) בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' הופרחו בו-זמנית 5 בלונים מטאורולוגיים לגובה רב מחמישה אתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל. הבלונים נושאים עמם גלאים לקרינה קוסמית, אשר מודדים את קצב היוניזציה מקרינה קוסמית כפונקציה של הגובה. באופן זה תתקבל תמונת מצב בפריסה רחבה של מצבה החשמלי של האטמוספרה מפני הקרקע ועד גובה 35 ק"מ (זהו הגובה המרבי אליו יכולים הבלונים להגיע). זו הפעם הראשונה שמבוצעת הפרחה בקנה מידה בינלאומי כה נרחב. 
קרא עוד

 

השביט סיידינג ספרינג שחלף ליד מאדים קטן משצפו

התמונה החדה ביותר של גלעין השביט צולמה בידי HiRISE ממרחק של כ-138 אלף ק"מ.  מדענים שהסתמכו על תצפיות טלסקופיות מכדור הארץ בנו לפני המעבר מודל של גודלו של גלעין השביט וממנו עולה שקוטרו כקילומטר, ואולם התמונות הטובות ביותר של HiRISE הראו שקוטרו של החלק הבהיר ביותר הוא 2-3 פיקסלים ולפי ההערכה מדובר בגלעין השביט. משמעות הדבר היא שגודלו כמחצית מההערכה המוקדמת.
קרא עוד

 

מטוס החלל הצבאי המסתורי X-37B נחת לאחר שנתיים במסלול

מטוס החלל X-37B שנבנה על ידי בואינג ידוע גם כ-כלי טיס מסלולי נסיוני the Orbital Test Vehicle  OTV, חזר בהצלחה לאטמוספרה ונחת בבטחה בבסיס חא"א בונדנברג לאחר 674 ימים של טיסת ניסוי עבור משרד ההגנה האמריקני.  בכך הוא השלים טיסת ניסיון מסלולית שארכה כמעט שנתיים, שמטרותיה עדיין לוטות באפלה בשל סודיות.
קרא עוד

 

"מתיישבי המאדים של תוכנית מארס וואן ימותו בתוך כחודשיים"

ארבעת האסטרונאוטים שיטוסו בכיוון אחד למאדים מסכנים את נפשם בכפם, משום שהם עלולים למות בתוך 68 ימים. כך עולה מאחד התסריטים בסימולציה שערכו חוקרים מ-MIT.  
המחקר חושף כי התפיסה הטכנולוגית של מארס וואן נופלת בכמה נקודות חשובות: שיעור החמצן עלול לזנק לרמות בלתי בטוחות. שימוש במשאבים מקומיים אינו מוכח והטכנולוגיה הדרושה לו יקרה מאוד.
קרא עוד

 

סלפי של חללית ושביט

תמונה שצולמה מהחללית פיילי הרוכבת על החללית רוזטה ושתיהן מקיפות את השביט 67P צ'וריומוב-גארדימנקו שרוזטה עשתה את העשור האחרון בדרכה אליו. 
התמונה צולמה מגובה של עשרה קילומטרים מפני השטח של 67P צ'וריומוב-גארדימנקו, כדי שמתכנני המשימה יוכלו לבחון בקרוב את אתר הנחיתה J הנמצא על האונה הקטנה של השביט המורכב כידוע משני גושי סלע – אחד גדול והשני קטן יותר המחוברים ביניהם במעין צוואר צר.
קרא עוד

 

נקבע אתר הנחיתה של הנחתת פיילי (הצמודה לחללית רוזטה) על השביט

ב-12 בנובמבר תנחת פיילי נחיתה רכה – לראשונה בהסטוריה. התמונה של אתר הנחיתה (מוקף בעיגול בקוטר 500 מטרים) נמצא על 'ראשו' של השביט – או הסלע הקטן יותר מבין שני הסלעים המחוברים המרכיבים את השביט. מדעני המשימה קבעו כי זהו המקום הטוב ביותר להנחית את פילי, שתחקור ולבסוף גם תקיף איתו את השמש עד סוף ימיו.
קרא עוד

 

מה נדרש ממושבות חלל בכוכבי לכת אחרים או לפחות ממוצבי מחקר? חלק ראשון

פרק מתוך ספר בשם "הקמת מערכות מחקר פלנטריות" שכתב חיים מזר בשנים 1978-1981 ואשר עבר בדיקה מדעית ע"י פרופ' דרור שדה ז"ל, אך לא יצא לאור בסופו של דבר.
הגדרה: מערכת מחקר פלנטרית היא רשת של בסיסים קרקעיים על קרקע של כוכב לכת כלשהו או ירח וכן כלל החלליות לסוגיהן המקיפה אותו. 
קרא עוד

 

מה נדרש כדי להקים מושבות חלל או לפחות מוצבי מחקר בכוכבי לכת אחרים? חלק שני ואחרון

המשך פרק מתוך ספר בשם "הקמת מערכות מחקר פלנטריות" שכתב חיים מזר בשנים 1978-1981 ואשר עבר בדיקה מדעית ע"י פרופ' דרור שדה ז"ל, אך לא יצא לאור בסופו של דבר.
חלק ב' הקמת מערכות פלנטריות 
קרא עוד

 

העתיד של העתיד – מושבות על מאדים – לא מדע בדיוני / ינקי מרגלית

באופן לא רשמי, דוברים מטעם נאס"א רואים בשנת 2030 שנה שבה נראה אסטרונאוטים במשימה למאדים. ואולם, כמה מיליארדרים בעלי נטיות טכנולוגיות שמו להם למטרה להגיע למאדים עוד לפני כן. כך למשל, אלון מאסק, העומד בראש ספייס-אקס, החברה שבונה משגרים לשיגור חלליות ולוויינים, הביע את רצונו למות על מאדים (ולא ברגע הנחיתה). פרויקט שאפתני על גבול ההזוי כיום הוא פרויקט מארס-1 של היזם ההולנדי בס לנסדורפ, ששם לעצמו למטרה לשגר משלחת בכיוון אחד ליישוב מאדים ב- 2030. 
קרא עוד

 

אסטרונומיה ואסטרופיסיקה

 

האם גם בלב הירח השבתאי מימאס יש אוקיינוס או לפחות קרחון?

מחקר חדש מתמקד בפנים של הירח הקרחוני של שבתאי – מימאס, וממנו עולה כי פני השטח המצולקים שלו מסתירים אחד משני סוגים אפשריים של פנים: ליבה קפואה בצורת כדורגל או אוקיינוס של מים זורמים. 
החוקרים השתמשו בתמונות רבות של מימאס שצילמה החללית קאסיני כדי לקבוע את שיעור התנודדותו של מימאס בהקפתו את שבתאי. לאחר מכן הם העריכו כמה מודלים אפשריים להרכבו הפנימי, וגילו שתי אפשרויות התואמות לנתונים. המחקר התפרסם ב־17 באוקטובר 2014 בכתב העת "סיינס". 
קרא עוד

 

פעילות הרי הגעש של הירח- לא רק בהיסטוריה הרחוקה

ממצאים חדשים מעידים שהפעילות הוולקנית של הרי געש על הירח נמשכה עד לפני 50 – 100 מיליון שנה. בהתבסס על צילומי המקפת LRO ודגימות סלע שהובאו בזמנו ע"י חלליות אפולו, נראה שגילן של תצורות גאולוגיות געשיות שונות על הירח צעיר בהרבה ממה שנחשב בתחילה (מיליארד שנים ויותר).
קרא עוד

 

כדור אור בשמי מאדים

השביט Siding Spring נתגלה לפני פחות משנתיים, ובערב 19.10.14  הוא חלף סמוך מאוד למאדים. הוא "עושה היסטוריה" מבחינת אורחים קצרי מועד כמונו, שכל ההיסטוריה המתועדת שלהם אינה אלא הרף עין קוסמי. מבחינתו זה רק עוד ביקור אחד בסביבת השמש, כמו שהוא עושה בכל כמה מיליוני שנים, ככל הנראה עוד מלפני שכדור הארץ נוצר.
קרא עוד

 

כך נראה ליקוי לבנה – מכוכב חמה

נאס"א פרסמה סרטון המראה בקפיצות זמן את ליקוי הלבנה שהתרחש ב־8 באוקטובר ונצפה מחצי כדור הארץ שהיה שרוי אז בחושך. תמונות הליקוי לא צולמו מכדור הארץ אלא מ החללית מסנג'ר הנעה סביב  כוכב חמה.  כדור הארץ והירח היו מרוחקים 0.713 יחידות אסטרונומיות (שהם 106.6 מיליון ק"מ) מכוכב חמה, שממנו צולמו התמונות. 
קרא עוד

 

הידיעון מופץ פעמיים בחודש 
להרשמה (חינם) הקש כאן 

עבור לתוכן העמוד