חדש בחלל מספר 3 - 24 בספטמבר 2013

אם אינכם רואים מייל זה, אנא לחצו כאן


 
ידיעון מספר 3 - 24.9.2013

חדש בחלל מופק אחת לשבועיים במשותף על ידי מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל
ואתר הידען. להרשמה לידיעון הקש כאן
 
אדם בחלל
 
מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל התקבל כחבר בפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה
במליאת העצרת הכללית של הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, שהתקיימה אמש בבייג'ינג, סין, התקבל מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל כחבר בפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, ארגון רב חשיבות שהוקם בשנת 1951 ומאגד סוכנויות חלל, מוסדות מחקר ואקדמיה, תעשיות חלל וארגונים לא ממשלתיים.
טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר, אמר כי "יש חשיבות רבה מאוד להצטרפות של גוף ישראלי נוסף לפדרציה הבינ"ל לאסטרונאוטיקה. ארגונים כמו מכון פישר, הרוצים לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים, חייבים לצאת לזירה העולמית". 
הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה מונה יותר מ – 250 גופים וארגונים, ובנוסף למצטרף הישראלי החדש, חברות בארגון סוכנות החלל הישראלית, התעשייה האווירית לישראל וחברת רפאל. 
קרא עוד
 
שוגרה בהצלחה חללית המטען סיגנוס של חברת אורביטל סיינסס
החללית תעגון בתחנת החלל רק בעוד כמה ימים לאחר השלמת הבדיקות * בכך מצטרפת אורביטל סיינסס לחברת ספייס איקס שכבר שיגרה שתי חלליות מטען כחלק מחוזה עם נאס"א. השיגור הוא השיגור האזרחי השני שמבוצע מהאי וואלופס שליד וירג'יניה והראשון לתחנת החלל.  
קרא עוד
 
הסינים ינחיתו על הירח רכב חללי צ'נג'ה 3
צ'נג'ה 3 יצוייד בטלסקופ בתחום הקרוב ל UV ומכ"מ שיחדור כ 100 מטר לעומק הירח. השיגור מתוכנן לקראת סוף השנה.  
"הטלסקופ יבחן את היקום רחוק יותר וברור יותר ואולי גם יספק תגליות חדשות מכיוון שהוא לא יסבול מהפרעת האטמוספירה והיונספירה של כדור הארץ ותהיה לו תצפית חופשית מהתערבות של פעילות אנושית המלווה בזיהום, וכן משדה מגנטי.  
צ'נג'ה 3 גם תישא עמה רכב שטח שישוטט על קרקע הירח. בצידו התחתון של הרכב יותקן מכ"ם שיוכל לחדור עד לעומק של 100-200 מטרים מתחת לקרקע הירח. 
קרא עוד
 
נאס"א מתכננת לגדל ירקות בחלל
סוכנות החלל האמריקנית נאס"א מתכננת להתחיל לגדל ירקות בחלל מתוך כוונה לבחון כיצד תחנת חלל עצמאית תוכל לגדל את כל האוכל שנצרך לקיים את האסטרונאוטים השוהים בה. הניסוי בגידול ירקות יחל בחודש דצמבר הקרוב ובמהלכו יגודלו ששה שיחי חסה בתחנת החלל. השיחים יגודלו במערכת תאורה מיוחדת של מנורות לד והחסות יהיו מוכנות לאכילה תוך חודש.
11 בספטמבר 2013  NRG
קרא עוד
 
כך נראה כדור הארץ ממצלמה על זנב החללית הפרטית SpaceShipTwo
בשבוע שעבר ערכה החללית של וירג'ין גלקטיק ניסוי להצתת מאיץ במהירות על קולית שתועד במצלמה שהותקנה על המטוס ספייס שיפ 2 (SpaceShipTwo). בניסוי הוצתה רקטת האצה במהירות על-קולית שסייעה לחללית לצבור מהירות לקראת יציאה לחלל. הניסוי צולם כולו מנקודת מבט ייחודית – מצלמה שהותקנה על זנב החללית..
קרא עוד
 
יפן שיגרה לחלל טלסקופ
הטלסקופ שוגר בטיל Epsilon בעל 3 שלבים מונע בדלק מוצק. אורך הטיל 24 מטר ומשקלו 91 טון. 
בקרת השיגור נעשתה משני מחשבים ניידים על ידי צוות של 8 אנשים בלבד, לעומת צוות של כ 150 איש בשיגור טילי H2-A. 
הטלסקופ  SPRINT-A יוצב בגובה של 1000 ק"מ. והוא יופעל מרחוק לתצפית על כוכבי מערכת השמש.
קרא עוד וצפה בווידאו של השיגור
 
אנטנה מתנפחת תשפר את התקשורת עם לווינים מרוחקים
האנטנה המיתנפת חשובה במיוחד ללוויינים קטנים מאוד והיא תאפשר הגדלה משמעותית של טווח הקשר עימם.
ניפוח האנטנה נעשה בעזרת אבקה מיוחדת אשר הופכת לגז כאשר הלחץ סביבה נמוך. 
פיתוח האנטנה נעשה על ידי חוקרים ב MIT 
קרא עוד
 
קיוריוסיטי לא גילה מתאן על מאדים, מה זה אומר מבחינת הסיכוי לחיים?
לדעת החוקרים של נאס"א, המשמעות היא שהיום אין במאדים חיידקים פולטי מתאן. עם זאת, אחת החידות היא לאן נעלם המתאן שיש בכל זאת באטמוספירה ומקורו במטאוריטים? רכב המאדים קיוריוסיטי של נאס"א לא מצא כל סימן למתאן על כוכב הלכת האדום, אך הסוכנות מדגישה כי מתאן הוא רק סמן אחד לחיים אפשריים במאדים, ושיתכן שיימצאו סמנים...
קרא עוד
 
וויאג'ר 1 עזבה את מערכת השמש – עכשיו זה רשמי
לאחר כמה שנים של חשדות, וניתוח מעמיק של נתוני חיישני וויאג'ר שמגיעים בקצב של 160 סיביות לשניה בלבד, הצליחו המדענים לקבוע כי החללית יצאה מההליוספירה כבר לפני שנה. החללית וויאג'ר 1 היא כעת באופן רשמי העצם מעשה ידי אדם... 
קרא עוד
 
מבוא לתכנית אפולו
פרק מבוא לסדרה המתמשכת על תוכנית אפולו וההסטוריה של תוכנית החלל בכללה הקדמה "אני מאמין שעמנו צריך לעשות כל מה שביכולתו כדי להשיג את המטרה שאנו מציבים לעצמנו. הנחתת אדם על הירח עוד לפני תום העשור הנוכחי והחזרתו הבטוחה ארצה". אלה היו דבריו של הנשיא ג'ון פ. קנדי ב־25 במאי 1961. תכנית אפולו הייתה השלב... 
קרא עוד
 
תכנית ג'מיני – הפעם הראשונה שבה שהו ועבדו אנשים בחלל לתקופה משמעותית
התוכנית שבמסגרתה נוסו הטכנולוגיות ששימשו מאוחר יותר בתוכנית אפולו ולימים אף בתחנת החלל; הוכח כי האדם מסוגל לשהות בחלל מעל 14 ימים. וכי הוא יכול לפעול מחוץ לחללית כשלגופו חליפת חלל פרק זמן ממושך.     לעומת תוכנית מרקורי, בה עסקנו בפרק הקודם, בתכנית ג'מיני בוצעו עשרה שיגורים מאוישים והיא הוכיחה כמה דברים בעלי השפעות... 
קרא עוד
 
אסטרונומיה ואסטרופיזיקה 
קרא עוד
 
יצורים חיים מהחלל או סתם היסחפות?
בלון ששיגרו חוקרים מאוניברסיטת שפילד בבריטניה בעת מטר הפרסאידים לגובה 27 ק"מ גילה יצורים חיים מרחפים באטמוספירה בעיצומו של מטר הפרסאידים. החוקר הראשי טוען כי היצורים גדולים מכדי להסחף מהקרקע. כדאי לבדוק האם לא מדובר ביצורים ארצנים שחיים בתנאים הקשים של הסטרטוספירה? ואולי זיהום של מתקני הבלון עצמו בחומרים מן הקרקע? האם יצורים מורכבים יחסית...
קרא עוד
 
כדור הארץ יוכל להיות מיושב רק למשך 1.75 מיליארד שנים נוספות
חוקרים באוניברסיטת מזרח אנגליה שהשוו את כדור הארץ לכמה מכוכבי הלכת שהתגלו מחוץ למערכת השמש, מעריכים כי מכיוון שתוחלת החיים על כדור הארץ קצרה בהרבה ממשך חיי השמש, וכיוון שלהיווצרות האדם נדרשו 75% מזמן היווצרות החיים, הרי שהמסקנה היא שכוכב לכת עשוי לעבור מחזור חיים שלם מבלי שתקום בו תנאים המאפשרים קיום חיים... 
קרא עוד
 
חורים שחורים מסיביים מגבילים את גדילתן של גלקסיות
אסטרונומים משערים כי גלקסיות רבות היו יכולות להיות מסיביות יותר ולהכיל יותר כוכבים מאשר יש בהן בפועל. המדענים הציעו שני מנגנונים עיקריים שעשויים להאט או לעצור את תהליך הצמיחה ההמונית והיווצרות הכוכבים אך לא יכלו לבחור ביניהם. נתונים חדשים מראים כי זו אשמת החורים השחורים המעיפים גז שאחרת היה יכול לשמש חומר גלם ליצירת כוכבים...
קרא עוד
 
החיים התחילו בקלות, כי התרכובות האורגניות שהגיעו מהחלל היו מורכבות יותר ממה שסברנו עד כה
כך אומרת פרופ' סנדרה פיצרלו מאוניברסיטת מדינת אריזונה בתשובה לשאלת אתר הידען בעקבות פרסום ניתוח ממצאי הרכב מטאוריט שנפל בשנה שעברה בקליפורניה.  המדענים הצליחו לאתר חלק מרסיסיו של המטאוריט סמוך לנפילתו בטרם הזדהם בחומרים ארציים והוא סיפק למדענים יכולת נדירה לבחון את הכימיה המורכבת שעשויה הייתה בימיה...
קרא עוד
 
חדש בחלל מופק אחת לשבועיים במשותף על ידי מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל
ואתר הידע ן. להרשמה לידיעון הקש כאן

להתראות בניוזלטר הבא...
עבור לתוכן העמוד